מדריך אבטחת אתרים: SQL Injection, XSS ו-CSRF - מה זה ואיך מתגוננים?
תסכימו איתי שהאינטרנט מלא באיומים שונים, ומתקפות סייבר באתרים הפכו למרכיב מרכזי באיומי אבטחת המידע? בעלי אתרים חייבים להיות מודעים לסוגי המתקפות ולדרכי ההגנה האפשריות. במאמר זה נסקור מתקפות סייבר נפוצות כמו SQL Injection, XSS, CSRF ועוד, ונראה כיצד ניתן להגן על האתר בצורה מיטבית.
SQL Injection
היא מתקפת סייבר ותיקה ונפוצה מאוד, שבה התוקף מזריק קוד SQL זדוני לתוך שאילתה שנשלחת למסד הנתונים. בעצם, אם השאילתה כוללת קלט מהמשתמש, התוקף יכול לנצל את זה כדי להזריק קוד ולשנות את ההתנהגות של השאילתה. נניח שיש לכם טופס חיפוש שבו המשתמש מכניס שם משתמש כדי לחפש את הפרטים שלו במסד הנתונים. השאילתה ב-SQL יכולה להיראות כך:
SELECT * FROM users WHERE username = 'keren';
וכמובן נקבל את המשתמש הנכון. אבל במתקפת SQL Injection, תוקף יכול להכניס קלט זדוני בשדה שם המשתמש, למשל:
SELECT * FROM users WHERE username = '' OR '1'='1';
החלק username = ' ' OR '1'='1' הופך את השאילתה לתמיד נכונה בגלל ש '1'='1' תמיד נכון. עכשיו, כל המשתמשים במסד הנתונים נחשבים כמתאימים לתנאי הזה, ולכן כל המידע על המשתמשים יכול להישלף ממסד הנתונים.
הסכנות של SQL Injection
חשיפת נתונים רגישים
התוקף יכול לשלוף מידע אישי כמו סיסמאות, כתובות דוא"ל, ופרטי אשראי ממסד הנתונים. בגלל שהשאילתה שונתה, התוקף מקבל גישה ישירה למידע רגיש של משתמשים.
מחיקת נתונים
בעזרת שינוי השאילתה, תוקף יכול גם להריץ פקודות שמוחקות טבלאות או מידע חשוב ממסד הנתונים. פעולה כזו יכולה לגרום לנזק רב ואף בלתי הפיך למערכת.
שליטה במערכת
במקרה הקיצוני ביותר, שינוי השאילתה מאפשר לתוקף לקבל גישה מלאה למסד הנתונים. זה יכול לאפשר לו להשתלט על כל המערכת, לשנות נתונים כרצונו, ולפגוע בתפקוד הכללי של האתר או האפליקציה.
איך להגן על האתר מפני SQL Injection?
Prepared Statements
במקום להכניס את הקלט מהמשתמש ישירות לתוך השאילתה, אנחנו משתמשים ב-Prepared Statements כדי להפריד בין הקוד לבין הנתונים. כך מסד הנתונים יודע שהקלט הוא נתון ולא חלק מהקוד. לדוגמה:
ב-Prepared Statements, הסימן ? הוא מקום שמסמן איפה יוכנס הקלט של המשתמש בתוך השאילתה, אבל בצורה בטוחה. זה אומר שהקלט ייחשב רק כערך רגיל ולא כחלק מההשאילתה עצמה, מה שמונע הזרקת קוד זדוני.
ORM (Object-Relational Mapping)
ORMs כמו Sequelize או Mongoose עוזרים לכם לעבוד עם מסדי נתונים בצורה בטוחה מבלי שתצטרכו לכתוב שאילתות SQL ישירות. ORM מנהל את הקלט בצורה בטוחה לדוגמה:
כאן ה-ORM, דואג בצורה אוטומטית שהקלט יישמר בצורה בטוחה ולא יגרום להזרקת SQL, מאחר והקלט לא נכתב ישירות לתוך השאילתה, אלא מועבר בצורה בטוחה יותר.
Cross-Site Scripting (XSS)
XSS היא מתקפה שבה תוקף מזריק קוד JavaScript זדכוני לתוך קלט שמקבל האתר (כמו טפסים, שדות קלט או אפילו כתובות URL). הקוד הזה נשמר לעיתים במסד הנתונים או מוצג ישירות בעמוד, כך שכל פעם שמשתמשים אחרים גולשים לאותו דף, הקוד הזדוני רץ אצלם בדפדפן. הנה דוגמה:
התגובה נשמרת במסד הנתונים, וכל פעם שמשתמש אחר גולש לעמוד הזה, הקוד יופעל בדפדפן שלו. התוקף יכול לגנוב את העוגיות של המשתמש ולשלוח אותן לשרת זדוני. הקוד הזה לא פוגע בשרת של האתר עצמו, אלא מנצל את הדפדפן של המשתמש כדי לבצע את ההתקפה.
הסכנות של XSS
גניבת מידע רגיש
אחת ההתקפות הנפוצות ביותר במתקפות XSS (Cross-Site Scripting) היא גניבת עוגיות (Cookies) של משתמשים. עוגיות מכילות מידע חשוב, כמו טוקנים שמזהים את המשתמש במערכת. אם תוקף מצליח לגנוב את העוגיות, הוא יכול להשתמש בהן כדי להתחזות למשתמש ולבצע פעולות בשמו, כמו גישה לחשבון אישי, ביצוע רכישות או שינוי מידע אישי. התוקף פשוט שולח את העוגיות הגנובות לשרת שלו ומשתמש בהן כאילו הוא המשתמש המקורי.
שינוי תוכן הדף
תוקף יכול לנצל את מתקפת XSS כדי להכניס קוד זדוני ישירות לדף. לדוגמה, הוא יכול להוסיף לדף תוכן מזויף או לא הולם, כמו מודעות שקריות, טקסטים פוגעניים, או קישורים זדוניים. התוכן המזויף ייראה למשתמשים כאילו הוא חלק מהאתר, אבל למעשה התוקף שולט במה שהמשתמשים רואים.
הרצת קוד זדוני בדפדפן
באמצעות מתקפות XSS, תוקף יכול להכניס קוד JavaScript ישירות לתוך דף האינטרנט, והרצת הקוד הזה בדפדפן של המשתמש מבלי שהמשתמש ידע על כך. לדוגמה, התוקף יכול להפעיל קוד שמבצע פעולות כמו איסוף מידע פרטי (כמו סיסמאות או פרטי כרטיסי אשראי), או להפנות את המשתמש לאתרים זדוניים שיכולים להכיל וירוסים או מתקפות פישינג. מאחר שהקוד רץ ישירות בדפדפן של המשתמש, הוא מסוכן מאוד ויכול לפגוע בפרטיות ובביטחון של המשתמשים
איך להגן על האתר מפני XSS?
Input Sanitization (ניקוי קלט)
ניקוי קלט הוא אחד הצעדים החשובים ביותר להגנה על יישומים מפני מתקפות כמו XSS ו-SQL Injection. כשקלט משתמש מגיע לשרת, חשוב להסיר או להחליף תווים שעלולים לשמש כקוד זדוני, כמו <, >, או &. לדוגמה, אם המשתמש מנסה להכניס קוד HTML או JavaScript כדי לפגוע במערכת, ניקוי הקלט מבטיח שהתווים המיוחדים לא יתפרשו כקוד אלא כטקסט רגיל. אחת הדרכים היא להשתמש בפונקציות מובנות בשפות התכנות או בספריות שמיועדות לכך, כמו DOMPurify (למניעת XSS). כך, למשל, תו < יומר ל-<, ותו > יומר ל->, כך שהקוד הזדוני לא ירוץ בפועל.
Content Security Policy (CSP)
CSP (מדיניות אבטחת תוכן) הוא מנגנון שמוסיף שכבת הגנה נוספת לאתר שלכם על ידי קביעת מדיניות שמגדירה אילו מקורות של תוכן וסקריפטים מותר לטעון. לדוגמה, ניתן להגדיר שרק סקריפטים מהשרת שלכם יטענו, ובכך לחסום סקריפטים זדוניים שמנסים להיטען ממקורות חיצוניים. המדיניות מוגדרת באמצעות HTTP headers, כמו:
במקרה הזה, ניתן לטעון סקריפטים רק מהדומיין שלכם ('self') או מדומיין שנחשב בטוח כמו https://trusted.com. שימוש נכון ב-CSP מונע טעינת קוד JavaScript זדוני מהאינטרנט ומגביר את האבטחה של האתר.
HttpOnly Cookies
עוגיות (cookies) הן קבצים קטנים שנשמרים בדפדפן של המשתמש ומכילים מידע כמו טוקן של סשן או פרטי הזדהות. כשעוגיה מוגדרת עם הדגל HttpOnly, היא אינה נגישה דרך JavaScript בדפדפן, ולכן נמנע מהתוקף לגשת אליה דרך מתקפות XSS ולגנוב אותה. עוגיות כאלה נשלחות רק בבקשות HTTP לשרת, כך שאם משתמש מתחבר לאתר, אף סקריפט זדוני בדפדפן לא יכול לקרוא את העוגיה או לשלוח אותה לשרת זדוני.
על ידי שימוש בעוגיות עם HttpOnly, אנחנו מצמצמים את האפשרות שתוקף יוכל לגנוב מידע רגיש, כמו עוגיות התחברות, באמצעות מתקפות מבוססות JavaScript. כך מגדירים עוגיות עם HttpOnly ב-Node.js באמצעות Express:
CSRF (Cross-Site Request Forgery) היא מתקפה שבה תוקף מנצל את העובדה שמשתמש מחובר לאתר מסוים כדי לבצע פעולות בשמו, מבלי שהמשתמש מודע לכך. לדוגמה, נניח שאתם מחוברים כרגע לאתר Coding With Saar, והעוגיות שמאפשרות לכם להישאר מחוברים שמורות בדפדפן שלכם.
התוקף יכול לשלוח לכם קישור זדוני באימייל או בצ'אט, שאם תלחצו עליו בזמן שאתם מחוברים, הדפדפן שלכם ישלח אוטומטית את העוגיות לשרת של Coding With Saar שמאשרות שאתם משתמשים לגיטימים. כך, הפעולה תתבצע ללא ידיעתכם. לדוגמה, הקישור הזה יכול למחוק את החשבון שלכם או לשנות את הסיסמה שלכם, וכל זה מבלי ידיעתכם.
איך להגן על האתר מפני CSRF?
הסיבה להתקפה הזו היא שהדפדפן שולח את העוגיות האלו אוטומטית עם כל בקשה לשרת של אותו דומיין, גם אם הבקשה הגיעה מקישור חיצוני. אז איך אפשר למנוע מתקפה כזו?
CSRF Tokens
טוקן CSRF הוא ערך ייחודי שמתווסף לכל בקשה רגישה (כמו שינוי סיסמה או מחיקת חשבון). הטוקן נוצר על ידי השרת ונשלח יחד עם הבקשה. השרת בודק את הטוקן כדי לוודא שהבקשה הגיעה מהמשתמש המורשה ולא ממקור זדוני. אם הטוקן לא תקין או חסר, הבקשה תידחה, מה שמונע מתוקפים לבצע פעולות בשם המשתמש.
SameSite Cookies
הגדרה שמונעת שליחת עוגיות כאשר הבקשה מגיעה מדומיין חיצוני. כשמשתמש עובר בין דומיינים או לוחץ על קישורים חיצוניים, עוגיות המוגדרות כ-SameSite לא נשלחות, וכך נמנעת מתקפת CSRF דרך בקשות שנשלחות ממקורות חיצוניים.
Man-in-the-Middle (MITM)
Man-in-the-Middle (MITM) היא מתקפה בה התוקף מתערב בתקשורת בין המשתמש לשרת, ולעיתים אף משנה את המידע המועבר בין הצדדים. המתקפה הזו מתבצעת בדרך כלל כאשר התקשורת אינה מוצפנת (למשל, בפרוטוקול HTTP רגיל).
איך להגן על האתר מפני MITM?
שימוש ב-HTTPS
שימוש בפרוטוקול HTTPS מצפין את כל התקשורת בין המשתמש לשרת, כך שגם אם התוקף מצליח ליירט את התקשורת, הוא לא יוכל לקרוא או לשנות את הנתונים.
אימות דו-שלבי (Two-Factor Authentication):
הוספת שכבת הגנה נוספת על ידי בקשת אימות נוסף מהמשתמש (למשל, שליחת קוד לטלפון) מספקת הגנה גם במקרים של גניבת סיסמאות.
סיכום
הגנה על אתר מפני מתקפות סייבר היא משימה מתמשכת שדורשת ערנות ומודעות לאיומים המתחדשים. מתקפות כמו SQL Injection, CSRF ו-XSS הן בין הנפוצות והמסוכנות ביותר, שעלולות לפגוע קשות באבטחת האתר ובחוויית המשתמשים.
קיימות מתקפות נוספות כמו MITM שדיברנו עלייה ו-DDoS שלעיתים קרובות מטופלות באמצעות ספקי הענן ואתם לא צריכים לבצע משהו מהצד שלכם, אך בכל זאת חשוב להכיר אותן.
על ידי יישום הטכניקות שהוזכרו במאמר, תוכלו לחזק את האבטחה של האתר שלכם, להגן על המשתמשים ועל המידע שלהם בצורה יעילה ומקצועית.